עיתון שישי בגולן והגליל - המהדורה הדיגיטלית - פרסום ומידע בצפון

שנה טובה ומתוקה ה ‪"‬ ו אלול תשפ ‪"‬ כ | 19.9.25 | www . igolan . co . il בדפדוף אינטראקטיבי שישי בגולן | 44 לשני האירועים הללו, למפלה ולניצחון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, איש השנה תשפ"ה. אחריותו המוחלטת בשני המקרים, נתניהו הוא הראש ולכן הוא האחראי, להצלחה ולכישלון. אך בשני המקרים, אין מדובר באחריות מיניסטריאלית, עקיפה, כיוון שהאירוע "קרה" (זוכרים את הסלוגן - "תאונות אינן קורות, הן נגרמות"?) "במקרה" תחת המשמרת שלו. בשני המקרים הוא, אישית, עיצב את תפיסת הביטחון, קבע את המדיניות, בנה את האסטרטגיה וקיבל את ההחלטות. לכן, בשני המקרים אחריותו אישית, מוחלטת, במלוא מובן המילה. בשני המקרים, יש שותפים למחדל ולהישג - שרי הביטחון, הקבינט, הרמטכ"לים, ראשי השב"כ והמוסד, מפקדים בכירים בצה"ל. בשני המקרים, אחריותם חלקית והיא נובעת מכפיפותם לראש הממשלה. בשני המקרים, האחריות המלאה, המוחלטת, היא של נתניהו. מי שאינו מסוגל להודות בכך שנתניהו הוא המצביא שהוליך אותנו לניצחון באיראן, אין תוקף מוסרי לטענתו שנתניהו הוא המנהיג הכושל שהמיט עלינו את אסון שבעה באוקטובר. מי שאינו מסוגל להודות שנתניהו שנות שלטונו דרדר את 15 הוא מר מחדל, האיש שב- ישראל במורד עד ההתרסקות בשבעה באוקטובר, אין ת שהוא קושר לנתניהו על ּ תוקף מוסרי לכתרי המצביאו הצלחות ישראל ובראשן באיראן. האחריות של העומד בראש אינה ניתנת להפרדה. וממנו 7.10- עד ה מהי הסיבה לכך שהמדיניות של נתניהו כלפי איראן הייתה מנוגדת כל כך למדיניותו כלפי חמאס? הניגוד הוא ממש לא בין חמאס לאיראן. מחדלו של נתניהו, מדיניות ההתמכרות לשקט, הייתה מדיניות כוללת כלפי כל האיומים. המחדל שלו כלפי חיזבאללה ולבנון גדול יותר מהמחדל שלו כלפי חמאס ועזה. האיום שהתממש היה מעזה. אילו התממש קודם מלבנון, התוצאה הייתה קשה הרבה יותר. שלא לדבר על מה שעלול היה לקרות אילו הוא התממש במקביל, בשתי החזיתות, או חלילה מכל חגורת האש שעטפה אותנו, כלומר שאפשרנו לה במחדלנו הנורא, או לדייק יותר, ראש ממשלה ישראל אפשר לה, לעטוף אותנו. המחדל הזה היה גם כלפי איראן. נתניהו ראוי לשבח על כך שבמשך שנים היטיב להעמיד את האיום האיראני במקום גבוה בסדר היום העולמי, אך הוא לא העלה על דעתו לעשות את המובן מאליו; לתקוף באיראן כדי להשמיד את תכנית הגרעין שלה. הניגוד אינו בין מדיניותו של נתניהו כלפי חמאס וכלפי איראן, אלא בין מדיניותו לאורך כל שנות שלטונו עד השבעה באוקטובר ועוד כשנה לאחר מכן, לבין ועד היום. הדוגמה הבולטת ביותר 2024 מדיניותו מקיץ לשינוי הדרמטי במדיניותו היא לבנון. מלחמת לבנון השנייה הסתיימה בהסכם הפסקת האש, , 1701 שעוגן בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שאסרה על חיזבאללה לרדת דרומה מנהר הליטני. נתניהו עלה לשלטון קצת יותר משנתיים לאחר חתימת ההסכם. בשנות שלטונו הארוכות, ישראל ידעה שהשטח שמדרום לליטני הפך למפלצת טרור רצחנית של חיזבאללה, שבו כל בית הוא מוצב ושבידי חיזבאללה מאות אלפי טילים ורקטות ובהם טילים מדויקים רבים. אין דבר לגיטימי יותר מלהגיב על הפרת הסכם. אך נתניהו בחר להבליג ולהכיל ולקוות שיהיה בסדר. וכאשר חוליית מחבלים חדרה לישראל לבצע פיגוע, הדרג המדיני הנחה את צה"ל לירות לעבר החולייה על מנת להבריח אותה, אך לא לירות כדי לפגוע, כדי לא לעורר "הסלמה". כך, ישראל הבליגה על הפיגוע בצומת מגידו, שעלול היה לעלות בעשרות הרוגים, על ניסיון ההתנקשות בבוגי יעלון ואפילו על ההתנקשות בריבונות ישראל באמצעות הקמת מאחז חמוש של חיזבאללה על אדמתה הריבונית של ישראל. במלחמת "חרבות ברזל", המערכה בלבנון הסתיימה בהסכם זהה להסכם שקדם לו. הפעם, נתניהו נוהג באופן הפוך לחלוטין מדרכו לפני המלחמה. הפעם, ישראל אוכפת בכוח את הפסקת האש, אינה מאפשרת לאף מחבל להרים ראש, נוקטת יוזמה, מפעילה תפיסה של הגנה אקטיבית ואינה נסוגה מן השטח שהתחייבה לסגת ממנו, כל עוד לא הבטיחה שצבא לבנון מיישם בפועל ובתקיפות את מחויבותו לאכוף בעצמו את הפסקת האש. בדיוק באותה מידה, מדיניותו כלפי איראן השתנתה מן הקצה אל הקצה. מנוסתו מאחריות מי שמשבחים את נתניהו על דרכו הנוכחית ואינם מסוגלים להודותשנתניהו הוא האשם במחדל, הםחסידים שוטים, שתמיכתם בנתניהו היא עיוורת וטוטלית, גם כאשר הוא מוביל מדיניות אחת וגם כשהוא מוביל את היפוכה המוחלט. אבל אם נתניהו נוקט היום במדיניות הנכונה בלבנון, מובן מאליו שמדיניותו אז הייתה שגויה. אם הוא נקט אז במדיניות הנכונה, מדיניותו היום שגויה. אולם עצם העובדה שנתניהו שינה מן הקצה אל הקצה את מדיניותו, מעידה על כך שהוא הראשון שיודע, שהוא האשם במחדל והוא האחראי לאסון. מנוסתו מוגת הלב מאחריות, ההתנהלות האנטי- מנהיגותית הקיצונית של מי שעומד בראש ואינו מסוגל לקחת אחריות לכישלונו החרוץ, שהמיט עלינו אסון, מרעילה את החברה הישראלית. כיוון שאינו מוכן לקחת אחריות, הוא מטיל אותה על הכפופים לו. אבל איך זה יכול להיות שהכפופים לו אשמים והוא נקי? תעשיית השקרים וההסתה ומכונת הרעל שלה ממציאים ומפיצים תאוריות קונספירציה ועלילות דם נתעבות על ראשי צה"ל ושב"כ ונתניהו מעודד זאת. קהל תומכיו, שרואה שעלילות הבגידה באים מן הקרובים לנתניהו ביותר, כמו מבנו היורד לגולת התפנוקים במיאמי ושופרותיו ברדוגו, ינון מגל וריקלין, ומבין שהכול בא"מן הגבורה". << דברים שרציתי לומר >>